סעיף 33 מול סעיף 34: איך ביטוח לאומי קובע אחוזי נכות נפשית?

מה ההבדל בין סעיף 33 לסעיף 34 בספר הליקויים? האבחנות, מדדי התפקוד וההבחנה בין נכות רפואית לזכאות לקצבה.
נכתב על ידי

בר מיכלי

⏱️ 3 דקות קריאה
👁️ 6 צפיות
יועצת ומבוטח בוחנים תיק עם לשוניות 33 ו־34 לצד סמלים של תפקוד ובריאות הנפש

תוכן העניינים

קביעת אחוזי נכות נפשית בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מתבצעת בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, המוכרות בשם "ספר הליקויים". בתחום בריאות הנפש, מרבית האבחנות משויכות לאחד משני סעיפים מרכזיים: סעיף 33 או סעיף 34.

להלן ההבדלים בין הסעיפים והקריטריונים שהוועדה בוחנת בקביעת אחוזי הנכות. חשוב להבחין בין האבחנה הרפואית, חומרת הפגיעה בתפקוד והזכאות לקצבה.

סעיף 33: הפרעות נפשיות אורגניות, סכיזופרניה והפרעות דלוזיונליות

סעיף 33 כולל תתי־סעיפים למצבים נפשיים אורגניים מסוימים, לסכיזופרניה ולהפרעות פסיכוטיות ודלוזיונליות. לא כל פגיעה קוגניטיבית נכללת בו; למשל, לדמנציה יש התייחסות בפרק הנוירופסיכיאטרי של ספר הליקויים.

  • אבחנות מרכזיות: סכיזופרניה, הפרעות סכיזואפקטיביות, הפרעות דלוזיונליות והפרעות פסיכוטיות מסוימות על רקע מחלה גופנית או שימוש בחומרים, לפי תת־הסעיף המתאים.
  • מנגנון קביעת האחוזים: הוועדה מתייחסת למצב פעיל או להפוגה, לתגובה לטיפול, לתפקוד ולהיסטוריית ההתקפים והאשפוזים. אין שיעור קבוע שניתן אוטומטית בגלל שם האבחנה, וגם דרגות נמוכות מ־25% קיימות בסעיף.

סעיף 34: הפרעות במצב הרוח, חרדה ופוסט-טראומה

סעיף 34 כולל הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה, לפי תתי־הסעיפים שבתקנות.

  • אבחנות מרכזיות: דיכאון קליני, הפרעות חרדה (חרדה כללית, פאניקה), הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעות אכילה והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).
  • מדרג החומרה: בסעיף 34 קיימות דרגות של 0%, 10%, 20%, 30%, 50%, 70% ו־100%. אין התאמה אוטומטית בין אבחנה מסוימת לבין אחוז נכות.
  • בדרגות הנמוכות נבחנים, בין היתר, סימנים שנותרו לאחר הפוגה והיקף ההגבלה בתפקוד ובכושר העבודה.
  • בדרגות הביניים נבחנים סימנים קליניים מתמשכים, צורך בטיפול והפרעה בינונית, ניכרת או קשה בתפקוד, בהתאם לדרגה המדויקת.
  • בדרגות הגבוהות נבחנים מצב פעיל ופגיעה קשה מאוד, ובדרגה העליונה גם צורך בהשגחה מתמדת או באשפוז מלא. הקריטריונים המלאים מופיעים בתקנות.

ההבדל המרכזי ומדדי התפקוד

הסיווג נקבע לפי האבחנה ותת־הסעיף המתאים, ולא לפי חלוקה פשוטה בין ״יש״ או ״אין״ אובדן בוחן מציאות. למשל, סעיף 34 מתייחס גם להפרעות במצב הרוח עם מרכיבים פסיכוטיים. לצד המצב הקליני, חשוב לתאר את ההשפעה על התפקוד בפועל:

  • תפקוד תעסוקתי: היכולת להתמיד בעבודה, להתרכז, לעמוד בזמנים ולבצע משימות מקצועיות.
  • תפקוד חברתי: היכולת ליצור ולשמור על מערכות יחסים תקינות עם משפחה, קולגות וסביבה.
  • כושר הסתגלות: היכולת להתמודד עם שינויים, לחצים ומצבי שגרה יומיומיים.
  • עצמאות ביומיום: רמת השמירה על היגיינה אישית, ניהול משק בית, ביצוע קניות וסידורים עצמאיים.

רוצים להבין איזה תיעוד מתאים למצבכם?

כדי להבין אילו מסמכים יכולים להמחיש את העמידה בקריטריונים הרלוונטיים לכם, פנו לצוות ״למעני״. נוכל לסייע לעשות סדר במסלול ובתיעוד הנדרש.

נכות רפואית אינה דרגת אי־כושר

אחוזי הנכות הרפואית אינם קובעים לבדם את גובה הקצבה. במסלול נכות כללית נבחנים גם תנאי הזכאות ודרגת אי־הכושר, המשקפת את הפגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר.

מקורות מידע וקישורים חיצוניים

למידע נוסף על הפרעות נפשיות ועל מסלול נכות כללית, אפשר לעיין גם במידע באתר. את נוסח הקריטריונים המחייב יש לבדוק במקורות הרשמיים:

אתם לא צריכים לעבור את זה לבד.

בדיקה קצרה יכולה לעשות סדר, להפחית אי־ודאות ולעזור להבין אילו זכויות, קצבאות או מענקים כדאי לבדוק.

💙

בר מיכלי

בר מיכלי היא מטפלת מקצועית ומומחית למיצוי זכויות בתחום בריאות הנפש. במסגרת פעילותה ב״למעני״ היא מלווה מתמודדים ובני משפחותיהם בתהליכי מיצוי זכויות, איסוף מסמכים, הכנה לוועדות ובניית מסלול מותאם אישית — ברגישות, בהירות ומקצועיות.

אודות הכותבת
שתפו את המאמר:
פייסבוק
Telegram
WhatsApp
X
המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי או התחייבות לזכאות. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ולכללים הרלוונטיים.

אולי יעניין אתכם גם:

תוכן העניינים

👐

לא בטוחים מאיפה להתחיל?

בדיקה קצרה יכולה לעזור לעשות סדר ולהבין אילו זכויות כדאי לבדוק.

“
אתם לא לבד. ידע, סדר וליווי נכון יכולים לעשות הבדל אמיתי.
דילוג לתוכן