פוסט טראומה (PTSD) היא הפרעה נפשית קשה שיכולה להיגרם כתוצאה מחוויה טראומטית, כמו מלחמה, טרור, תאונה קשה או אלימות. פוסט טראומה עשויה להיגרם כתוצאה ממגוון אירועים בחיים, אשר חלקם מקורם בילדות המוקדמת. במאמר זה ההתייחסות היא לטראומה הנגרמת כתוצאה מהחיים באזור מלחמה וטרור. החברה הישראלית, לאורך כל שנות קיומה, חיה תחת צל השפעות טראומטיות רבות כתוצאה מהמצב הביטחוני המתוח, כלל אלו הותירו צלקות עמוקות על החברה ועל נפש רבים מאזרחיה. מלחמת חרבות ברזל, האסון האחרון שפקד את ישראל, הוסיפה עוד שכבה עבה של טראומה קולקטיבית ועוררה שאלות אודות מצבנו המנטלי בחברה הישראלית.
הטראומה הישראלית
החל ממלחמת העצמאות ועד לימינו אנו, רצופה ההיסטוריה הישראלית באירועים טראומטיים, אובדן חיי אדם, פציעות פיזיות ונפשיות ובעיקר- פגיעה קשה בתחושת הביטחון של האזרחים. בין אם נחשפתם באופן ישיר לאירוע ביטחוני, באופן עקיף דרך היכרות עם אדם קרוב, או אפילו דרך החדשות והאפליקציות החברתיות, לתכנים אלו ישנה השפעה על הנפש.
אחת ההשפעות הבולטות של חשיפה לאירועים טראומטיים הינה התפתחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, אשר עלתה ביתר שאת לשיח הציבורי בשנים האחרונות. להפרעה זו מגוון תסמינים וביניהם, פלאשבקים, חרדות, דיכאון, קשיי ריכוז, הימנעות ממקומות או פעילויות שעשויות להזכיר את האירוע הטראומטי, קושי לצאת מהבית ועוד.
השפעות מלחמת חרבות ברזל
אם ננסה לענות על השאלה "כמה ישראלים סובלים מפוסט-טראומה" מבחינה סטטיסטית זה עשוי להיות מסובך אך אין ספק כי מלחמת חרבות ברזל הוסיפה באופן מצער רבים לסטטיסטיקה. נוסף על כך, ,ישנו קושי לחקור טראומה אשר מוסיפה להתרחש בזמן אמת, אך מספר מחקרים חלוציים וסטטיסטיקות חדשניות כבר מאפיינות את השפעותיה הניכרות של מלחמה זו על בריאות הנפש של ישראלים רבים. מחקר עכשווי[1] אף מראה כי כ520,278 איש במדינת ישראל נמצאים בסיכון להתפתחות פוסט-טראומה בעקבות המלחמה הנוכחית. המחקר אף מסווג את האוכלוסייה לקבוצות סיכון מרכזיות, כאשר בראשן נפגעים ישירים מן הטרור ופעולות האיבה של ה-7 באוקטובר, אנשים בעלי קרבה גבוהה למאורעות השבת השחורה, חיילים/ות ביחידות קרביות ותומכות לחימה, תושבים ותושבות הסובלים מרקטות וקרבה לגבולות של עד כ-40 ק"מ.
סיכום- איך ניתן לעזור לאדם עם פוסט טראומה?
במאמר זה דנו בהשפעות המורכבות שיש לאירועי מלחמה וטרור על הנפש של יחידים וקבוצות בחברה הישראלית אשר חיים את חייהם תחת מתח עצום ומתמשך. כאזרחים במדינה חשוב שנזכור כי טראומה היא פצע שעשוי להיות שקוף, אך ייתכן שרבים בסביבתנו מתמודדים עמו ברמה מסוימת. פוסט טראומה היא הפרעה ניתנת לטיפול וחשוב לפנות לעזרה מקצועית בהקדם להתמודדות מיטיבה. ישנם גורמי סיוע רבים וביניהם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ארגונים המסייעים לנפגעי טראומה, קבוצות תמיכה וקווי חירום. בעקבות השפעות החודשים האחרונים על המרקם החברתי ארגונים ממשלתיים ובלתי ממשלתיים רבים מציעים סיוע במגוון דרכים למתמודדים עם פוסט-טראומה. אם נדמה לכם שזה יכול לעזור לכם או שאתם תוהים איך לעזור לקרוב משפחה, לבחירה ללכת לטיפול ייעודי בפוסט-טראומה עשויות להיות השלכות חיוביות מרחיקות לכת.
[1] שן, י' וגרינדר, מ' (2024). אפקטיביות של שיטות טיפול בפוסט טראומה-ניתוח מלא. אלטרואיזם אפקטיבי
מילה קטנה מאיתנו..
יש הרבה גישות להתמודדות עם פוסט טראומה וחשוב לזכור שתהליך ההתמודדות וההחלמה הם רצף של צעדים קטנים. אם אתם מתעניינים עוד על מה קורה לגוף ולמוח בזמן פוסט-טראומה, הספר "להעיר את הנמר" שנכתב בידי פיטר א. לוין מציג התמודדות מרתקת בגישת החוויה הסומטית, גישה חדשנית לבריאות הנפש. הספר כתוב בשפה קולחת ומעניינת ומתאים למי שמתמודד עם פוסט טראומה ורוצה להבין את עצמו יותר, למי שסקרן להבין את החוויה ולמי שאדם קרוב אליו נמצא בהתמודדות ורוצה לעזור לו. הכי חשוב אולי, הספר מציג אנשים שונים שהגיעו להחלמה וריפוי ובכך מעניק תקווה להתקדמות.
